גיל המעבר – מנופאוזה : רקע ודרכי טיפול
(מבוסס על חומר ממאמרים ומהספר: – BACH FLOWER REMEDIES FOR WOMEN מאת JUDY HOWARD) גיל המעבר הוא תקופה שבה מגיעה אל סיומה תקופת הפוריות של האישה, המתחילה בגיל ההתבגרות עם קבלת הווסת הראשונה. משמעות המילה מנופאוזה מיונית: מנ – חודש פאוזה – הפסקה. התהליך עשוי להתרחש בגיל 45-55 , בכפוף למשתנים גנטיים, תנאי אקלים, השפעות סביבתיות וכו'. גיל המעבר בארץ נע סביב הממוצע העולמי העומד על 50-52. המנופאוזה יכולה להיות מוגדרת באופן צר כסופו של מחזור הווסת והפסקת חיי הפוריות של האישה, אבל גם מעבר פסיכולוגי ורוחני משמעותי ביותר. דוחות של אנתרופולוגים גילו שהנחות תרבותיות על הזדקנות ונשיות יכולות לפעול להגדלת הסימפטומים הגופניים או להפחתתם. אצל הסינים, למשל, שמעריצים את הגיל, אין מילה מקבילה ל"גלי חום". המנופאוזה איננה נושא בסין, לפי ד"ר גיין פורצ'ינו, שהשתתפה בכנס הנשים הסיני-האמריקאי הראשון ב-1990. "הנשים שם מתעמלות, אוכלות מזון דל-שומן, ונוטלות צמחי מרפא לכל מחוש". לעומת זאת, עבור מיליוני נשים בבריטניה הגדולה, ה"שינוי" הוא עדיין בחזקת הטאבו האחרון. רק אישה בריטית אחת מתוך עשר חלקה עם בעלה את חששותיה באשר למנופאוזה הקרבה, ובודדות שוחחו על כך עם רופאיהן. (מתוך סקר). בארצות הברית יש לנשים השפעה כמדעניות, רופאות, אחיות, משפטניות, עיתונאיות ועורכות כתבי-עת, וכאשר הן שמו את כובד-משקלן על פתיחת נושא זה בקונגרס ובתקשורת, שטף את החברה האמריקאית גל ענק של התעניינות במנופאוזה. המנופאוזה היא ציון דרך ביולוגי שדורש מהנשים להכיר במקום שבו הן נמצאות בחיים. זהו מעין טקס התקדשות והתקבלות את הבגרות השנייה שלהן. נשים שמקדישות זמן כדי להעריך את המקום שבו הן נמצאות, הינן מבחינה גופנית, פסיכולוגית ורוחנית, אלו שינועו קדימה. הן תהיינה יותר מאוזנות ופוריות בגיל החמישים והשישים. מרגע הפסקת הפרשת האסטרוגן, ההורמון הנשי, ע"י השחלות, הביוץ מתחיל להיעלם ומתחילה ירידה בהורמון הפרוגסטרון. למרות ההדרגתיות המאפיינת תקופה זו, נשים רבות חוות את התופעות באופן חד. קיימים 3 קבוצות של תסמינים: התסמינים המידיים: גלי חום,הפרעות בשינה, מצבי רוח, עצבנות ואי שקט, הלמות לב. התסמינים של התקופה האמצעית: ירידה בהורמוני המערכת האורוגניטלית: דרכי השתן והמין ירידה חזקה בחשק המיני, כאבים במתן שתן, "זיהומים" חוזרים בדרכי המין והשתן (אלו לא זיהומים על רקע חיידקי כי אם על רקע אטרופיה של דרכי המין: כלומר: הקירות הרב שכבתיים של הנרתיק נעשים דקים מאוד ולכן נוטים לפציעות). תסמינים ארוכי טווח: אוסטיאופורוזיס (בריחת סידן) שינויים במערכת הלב וכלי הדם. (בתקופה מאוחרת יותר) – אלצהיימר – מחלה הקשורה כנראה לרמות אסטרוגן תסמין גלי החום: כרבע מהנשים הסובלות מגלי חום מחפשות עזרה רפואית ויש נשים, אף כי מעטות, הסובלות ממצב זה שנים רבות לאחר המחזור האחרון. גלי החום נבדלים בעוצמתם ובמשכם מאישה לאישה אף ברוב המקרים הם נמשכים בין שלושים שניות לחמש דקות. התדירות אף היא לא קבועה: היא נעה מפעם פעמיים בשבוע ועד לשלושים עד חמישים פעם ביום. זמן הופעתם יכול להיות בלילות, ואז הם משבשים את איכות השינה וגורמים לעייפות ומצב רוח ירוד, והוא שכיח יותר במזג אויר חם ובתקופות של מתח נפשי. תסמין הפרעות בשינה: התסמין השני בשכיחותו שבגללו פונות נשים לעזרה רפואית. הקשיים הם בהירדמות ראשונית, התעוררות תכופה במהלך הלילה, התעוררות מוקדמת בבוקר, קושי בהירדמות לאחר התעוררות, שינה המופרעת ע"י חלומות, איכות שינה נמוכה, או שילוב של כמה קשיים. המקור השכיח ביותר לבעיות שינה היא פעילות גבוהה של מערכת העצבים האוטונומית עקב אירוע המשפיע על המצב הנפשי. כאבים כרוניים : כאבי שרירים ופרקים נפוצים מאוד בשלהי ולעיתים אף לפני גיל המעבר, עקב ירידה בפעילות השחלתית. בתקופה זו סובלות נשים מבעיות הקשורות בשלד והבאות לידי ביטוי בכאבי גוף, כיווצים, דלקות פרקים, שחיקת המפרקים ועוד. האוסטיאוארתריטיס (OSTEOOARTHRITIS ) נפוץ בקרב נשים פי שלושה מאשר אצל גברים, ודלקת פרקים מסוג RHEUMAOID ARTHRITIS משפיעה על פי שניים יותר נשים מגברים. גם כאבי שרירים ללא ממצא רפואי כלשהו תוקפים יותר נשים מגברים בגיל זה. הטיפול השכיח (ברפואה קונונציונלית): טיפול בתחליפי הורמונים HRT – HORMONAL REPLACEMENT...
Read Moreאיכויות וכישורים של המטפל בפסיכותרפיה הוליסטית
המפגש בין מטפל לבין מטופליו, מזמין אותנו להביא לידי ביטוי: 1. איכויות אישיות – שאנו מחדדים את המודעות אליהם שוב שוב, הן בלימודי הכשרת המטפלים הון במהלך מסגרת העבודה המקצועית. 2. כישורים נלמדים – שאנו מבססים עם ההתנסות בקליניקה, והנסיון המקצועי המצטבר עם השנים. איכויות (תכונות) 1. אמפטיה – הכלה,להיות רגיש, ולשדר למטופל את ההבנה שלך להתנסותו. 2. יושר – להיות אותנטי, ולא מלאכותי ביחסך לאחרים 3. קבלה– להמנע מביקורתיות ושיפוטיות, ולהעריך אדם בשל עצמו. המטפל מיישם איכויות אלו תוך שהוא קשוב למטופל ומגיב בצורה מילולית ולא מילולית כפי שמתאים. כישורים (יכולות) 1. התבוננות/צפייה- לצפות בהתנהגות הלא מילולית (תנועות גוף, צורת הישיבה, הבעות פנים, וכו'). 2. הקשבה פעילה 1. לשים לב לנושאים מרכזיים/ביטויים שחוזרים על עצמם בדברי המטופל. 2. שים לב למה שהמטופל לא אומר: השתיקות, אנחות , וכו'. 3. שיקוף – לחזור באוזני המטופל על מה ששמעת (במלותיו הוא). 4. ניסוח מחדש: לחזור על דברי המטופל בניסוח שלך – מאפשר למטופל לאשר או לדחות את ההבנה שלך למה שנאמר. 5. חסימות אפשריות (של המטפל) בדרך להקשבה פעילה: הקשבה "בכאילו" – כלפי חוץ אתה משדר הקשבה מלאה אך המוח עסוק במקום אחר. "תפיסת הבמה" – מחכה לרגע המתאים כדי להעביר את השיחה לצד שלך ומדבר על עצמך. הקשבה סלקטיבית – הקשבה רק למה שמעניין אותך. הקשבה "נעולה" – כשהראש נעול, מסיק מסקנות לפני שנאמרו, החלטה מראש שהנאמר אינו מעניין. הקשבה "מתגוננת" – רואה מראש בכל מה שנאמר התקפה עליך או על רעיונותיך. מתקפת פתע/"אמבוש" – לחכות לרגע בשיחה כדי לקפוץ פנימה עם ביקורת ושיפוטיות כדרך להשגת נקודות יתרון. הקשבה בלתי רגישה – תגובות רגשיות לא מתאימות להתנסות הרגשית עליה מדבר המטופל. התרכזות יתר בנושא – עד כדי אובדן היכולת להקשיב למה שהמטופל באמת אומר. הקשבה פעילה של המטפל כוללת: 1. תנוחה רגועה. 2. שפת גוף פתוחה/זורמת 3. קשר עין (מבלי לנעוץ מבטים בצורה חודרנית). 4. ללא הפרעות בלתי מתחשבות ובלתי רגישות. 5. ללא תנועתיות יתר או התעסקות עם דברים אחרים (עט, שיער, וכו'). 6. תקשורת לא מילולית (הנהון בראש, חיוך מעודד, וכו') 7. ללא הפרעות מבחוץ (רעש, טלפונים, וכו'). 3. שאילת שאלות האופן בו תשאל את השאלות יקבע את תוכן התשובות והתגובות אותן תקבל. השאלות צריכות להיות רלוונטיות למה שמספר המטופל ולהרחיב את התובנה וההבנה שלך את מצבו. השאלות מאפשרות למטופל הזדמנות לראות את מצבו באור חדש. שאלות פתוחות סוג זה של שאלות מאפשר למטופל להרחיב את היריעה על ההערות הקודמות שלו. שאלות המנחות להמשך הנרטיב – לעודד המשך הסיפור הזורם. שאלות סגורות להגביל את תשובת המטופל לתשובות כן/לא. לאישור מידע או להכחשתו. לקבלת פרטי מידע מדויקים. 4. סיכום אתה אוסף את חוטי המידע שמסר המטופל ומשקף לו אותם בחזרה בדרך של חיבור המידע יחדיו. ניתן להשתמש בזה גם באמצע תהליך הפגישה כדי לחבר למידע ממפגשים...
Read Moreטיפים לעבודה עם ילדים והורים
אין כללים מובנים ( במסגרת ההכשרה של מרכז באך) לעבודת המטפל בתמציות פרחי באך בבואו לעבוד עם ילדים. אין דומה ילד למשנהו, דינאמיקה משפחתית אחת לאחרת, ומידת המוכנות למעורבות של ההורים משתנה ממקרה למקרה. . דבר אחד ויחידי ברור:מטרת העבודה היא להגיע ולהכיר את נבכי נשמתו של הילד, לזהות את המקומות הלא מאוזנים הזקוקים לטיפול, ולהתאים את התמציות הנכונות. כדי לממש מטרות אלו – בעיני, " כל האמצעים כשרים"! על מטפל באך להיות יצירתי בגישה שלו עם כל ילד והוריו כדי ליצור את הקשר והמרחב הטיפולי האופטימלי שיביאו לפתיחות, שיתוף, ומעורבות פעילה בתהליך. גילאים שונים דורשים גישה שונה שמתבטאת בשימוש בשפה, שימוש בעזרי משחק ואינטנסיביות שונה של מפגשים. ואם צריך, לדוגמא: כמו עם ילד בן 7 שעבדתי – לעסוק במו"מ שכלל הסכמים של 1/4 שעה משחק משותף בכדורגל, כדי אח"כ לקבל 1/2 שעת שיחה ערנית ומעורבת….הרי גם זה כלול, מבחינתי, במסגרת התפקיד! כמו גם לשחק במשחקי חברה ויצירה, לעבוד עם קלפי השלכה או ציורים או אף הליכה משותפת בשכונה כדי להגיע להתקרבות ושיחה, שבאמצעותה אנו עושים את עבודת האבחון והתמיכה שלנו. אספתי כמה עצות וטיפים מהניסיון שלי, כדי שיהוו בסיס ותוספות לרעיונות היצירתיים שלכם: כדאי להיפגש עם ההורים בלבד לפני שפוגשים את הילד. (עם מתבגרים – אני נוהגת לערוך פגישה ראשונה משותפת). מטרת הפגישה היא איסוף מידע נרחב על הילד: על הבעיה, רקע רפואי, המשפחה והיסטורית חיים. במהלך פגישה זו יש לשתף וליידע את ההורים ברקע של שיטת הריפוי, איך עובדות תמציות פרחי באך, ולפרוס בפניהם צפי של תהליך הטיפול. רק אז – כשיש בידיהם מידע מלא – להגיע עימם ל"הסכם עבודה" – לאחר תיאום ציפיות וקביעת מסגרת המפגשים והתשלום. מפאת אורכה ומורכבותה של פגישה שכזו –לדעתי, אין לעשות אותה עם הילד, אלא לזמן אותו למפגש הבא – שאז כל מעינו של המטפל נתון להיכרות ויצירת הקשר עם הילד. יש לאפשר לילד (בכל הגילאים) לבחור האם רצונו לקיים את המפגשים בנוכחות ההורים. אני נוהגת מדי פעם להציע ולהמליץ לילד על האפשרות של מפגש ללא נוכחות ההורים בחדר, אך אני מכבדת את הקצב האישי של כל ילד, ומצאתי שהמקום המאפשר הזה, הוא חלק מיצירת קשר של אמון שמהר מאוד מביא את הילדים לרצות להיפגש עימי ביחידות. רצוי להכיר את שני ההורים כדי לקבל תמונת מצב רחבה יותר על הרקע של הילד ועל הדינאמיקה המשפחתית. אני נוהגת להמליץ שכל הורה יהיה נוכח במפגש עם הילד לפחות פעם אחת. כך, אני יכולה להתרשם מהתקשורת ביניהם, וגם ליצור קשר עם ההורים – שמאוד תורם למוטיבציה שלהם, למעורבות ולהבנה שלהם את תהליך הטיפול. מסגרת העבודה עם ילדים היא אינטנסיבית יותר, לדעתי, מאשר עם מבוגרים, ודורשת מפגשים לעיתים קרובות יותר, כדי ליצור מסגרת תומכת יציבה וקרובה (דבר שאי אפשר לעשות עם ילד במפגשים של אחת ל – 3 שבועות!). יש להיפגש, לדעתי, אחת לשבוע שבועיים עם הילד, להיות זמינה לו בטלפון או באי מייל, ולהיות "דמות משמעותית נוכחת" בתקופת הטיפול. במסגרת תהליכי התמיכה בילד, כדאי לעודד אותו להביא אל המפגשים חומרים מעניינים מעולם התוכן שלו. כגון: להביא מזכרות מעניינות מטיולים או מאוספים שלו – כדי שידבר על תחביביו, משחק או ספר שבמיוחד אהוב עליו – כדי לקרב אותו אל הצדדים החזקים שבו ואל מושאי ההערצה שלו, עבודת יצירה שהוא גאה בה – כדי שיוכל לבטא את יכולותיו ועוד. לעיתים, אני אף נוהגת ליצור, בהסכמת הילד, משימות לבית שיגרמו לילד השקעת עבודה וזמן מכוונת בנושאים שמעניינים אותו ( וחלק מהתהליך הוא לגלות יחד איתו תחומי עניין חדשים במהלך מפגשי הטיפול). דברים אלו – תורמים לאיזון היכולות החיוביות מול העיסוק בקשיים ובמגבלות שהביאו את הילד אל המפגש הטיפולי, ומאפשרים לילד להיות גאה ומחובר גם אל הצד ה"יכול" שלו , ולא רק אל "המתקשה". דבר זה תואם את הפילוסופיה של דר באך שדיבר על כך שכמטפלים עלינו: " "TO DEVELOP THE OPPOSING VIRTUES – לפתח את "המעלות הנגדיות"...
Read Moreהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות
ADHD – ATTENTION DEFECIT HEPERACTIVITY DISORDER בשנים האחרונות ישנו ידע רב המצטבר בנושא המוביל להכרה וזיהוי מוקדם שלADHD אצל ילדים רבים. בעקבות כך, גדל מספר הילדים המגיעים אלינו, בחיפוש אחרי פתרונות של ריפוי "אחר"- משלים או לעיתים אף חילופי,למה שיש לרפואה הקונבנציונלית להציע. הבנת מהות ההפרעה, והשפעתה על תחומי חיים כה רבים, תוביל אותנו לטיפול טוב, יעיל, וקרוב יותר לליבם של הילדים באמצעות תמציות פרחי באך. ADHD הוא מונח המתייחס לילדים מתבגרים ומבוגרים הסובלים מקשיים כרוניים בקשב, ריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות. ההגדרה המקצועית של ברקלי משנת 1990, עליה יש קונצנזוס נרחב אומרת: "ADHD מורכב מחסרים התפתחותיים בויסות ובתחזוקה של התנהגות על פי חוקים. חסרים אלו גורמים לבעיות של: עצירה,יזום, משיכת תגובות למטלות וגירויים, לעקיבה אחר חוקים והוראות, במיוחד בסיטואציות בהן התוצאות ההתנהגותיות הן רחוקות, חלשות או לא קיימות. החסרים נצפים בילדות המוקדמת והם כנראה בעלי אופי כרוני, למרות שהם משתפרים עם ההתבגרות הנוירולוגית". הסובלים מהפרעה זו נמצאים בכל מסגרות החינוך, החל מגני הילדים וכלה בכל בתי הספר של החינוך הרגיל והחינוך המיוחד.ADHD היא הפרעה מורכבת, שתוצאותיה משפיעות על כל תחומי החיים, ומקשה מאוד על הילד לנצל את הפוטנציאל שלו. ADHD אינו מורכב רק מ-3 מאפיינים ראשוניים נפרדים ונבדלים, אלא לב הבעיה היא הקושי בהשהיית תגובה שגורם לבעיות שליטה באימפולסים, בעיות של תנועתיות יתר, דיבור יתר, חוסר מנוחה וקשיים בהחזקת קשב (כל אותם מונחים הכלולים במונח היפראקטיביות). הפרעת ADHD מורכבת מגרעין אורגני שסביבו מתפתחות עם השנים שכבות של תגובות פסיכולוגיות וחברתיות היוצרות, בסופו של דבר, את המבנה השלם של ההפרעה. מחקרים מצאו כי הילדים המוגדרים כסובלים מADHD נוטים לסבול גם מקשת רחבה של קשיים אחרים: בעיות נוירולוגיות ובריאותיות, קשיים קוגניטיביים,קשיי למידה, קשיים בתפקוד חברתי וקשיים רגשיים. – לילדי ADHD יש יותר בעיות בריאותיות ומחלות כרוניות כגון: דלקות בסימפונות, אלרגיות ואסטמות. – לילדי ADHD קורים יותר תאונות מכיון שהם בעלי רמת פעילות גבוהה, אימפולסיביים ואגרסיביים – תכונות המגדילות את סיכוייהם לתאונות. – קשיים בהרדמות בלילה והתעוררות תכופה נצפו בשכיחות גבוהה יותר אצל ילדי ADHD. – הביצוע האקדמי וההישגיות היא שטח שבו לילדים אלה קושי גדול. כמעט כל הילדים שסובלים מADHD מראים ביצועים חלשים בבית הספר. הם משיגים פחות מרמת היכולת שלהם שנקבעה במבחני ה I.Q.- . – מרבית ילדי ADHD מראים בעיה בשפת ההתבטאות ושפת הקליטה, נוטים יותר לדבר ופחות יעילים בארגון הדיבור. – ילדי ADHD מראים יותר סימפטומים של חרדה, דיכאון, והערכה עצמית נמוכה, נילווה לעיתים קרובות בבעיות סומטיות כגון: כאבי בטן, כאבי ראש, וכאבים בלתי מוסברים. – נמצאה נטייה להתנהגות א-סוציאלית, בהשוואה לילדים אחרים (בעיות של עקשנות, התרסה, סרבנות, התקפי זעם ודיבור תוקפני). – קשיים בתפקוד חברתי: קושי לעכב התנהגות או להתאימה לדרישות הסביבה,גילויי תוקפנות,קשיים בתפיסה והבנה חברתית, נטייה לראות בפעולות האחרים כוונות זדון כלפיהם ולכן מגיבים בצורה אגרסיבית לכל פרובוקציה מינימלית, נטייה להאשמות וקונפליקטים ביחסי גומלין. – ילדי ADHD סובלים מליקויי למידה – המוגדרים כהבדל משמעותי בין היכולת המנטלית ויכולת האינטליגנציה מצד אחד, וההישג האקדמי כגון: בקריאה וכתיבה, לימוד שפה ומתמטיקה. – ילדי ADHD סופגים זרם מתמיד של כישלונות, תסכולים ואכזבות , וכתוצאה מכך האני שלהם פגוע מאוד, והדימוי העצמי שלהם נשחק בהדרגה. מרבית הילדים המוגדרים כלקויי קשב ריכוז והיפראקטיביות מטופלים בתרופות. הטיפול התרופתי מטפל בסימפטומים, אך לא בגורמים למחלה. תרופות לטיפול בADHD מחייבות זמן ממושך,שכן השפעתן היא דיכוי זמני של הסימפטומים ולא ריפוי. הנפוצות ביותר הן: ריתלין, דקסדרין וסיילרט. השפעת התרופות ניכרת כ-30דקות לאחר הלקיחה ומגיעה לשיאה כעבור שעתיים ונעלמת כעבור 4-6 שעות. התאמת התרופות ומינונם נעשית,כמובן, רק על ידי רופא נוירולוג. ניתן לטפל בהפרעות קשב וריכוז באמצעות תמציות פרחי באך – הנותנות מענה למגוון של היבטים רגשיים והתנהגותיים, וגם להקל על התמודדות ההורים עם התופעה. יש להיועץ במטפל מוסמך אשר ירכיב טיפול ייחודי – הכולל שילוב של מספר תמציות לכל ילד והורה וילווה אותם במהלך שלבי הריפוי. דוגמאות של תמציות לילד: 1.התמציות המתאימות על פי הגדרת הפרעת ADHD : IMPATIENCE – מהירות תנועה, אי שקט תנועתי, קופצניות מנושא לנושא, מתח גופני ונפשי, חוסר סבלנות VERVAIN – מתח, התלהמות, התרגשות, "לא יכול להכיל את כל מה שמרגש/מעסיק אותו", התלהבות יתר, "עולה על גדותיו", WHITE CHESTNUT – מחשבות שחוזרות על עצמן, "תקליט שבור בראש", הראש מלא מדי במחשבות...
Read More